סגנונות הריקוד הקלאסי של הודו מחולקים לפי אזורים גאוגרפים ובמאמר זה נבקר בחלקי הודו השונים ונכיר את שמונת סיגנונות הריקוד ההודי הקלאסי.
בדרום הודו ארבעה סגנונות:
1. בהרטנטיים Bharatanatyam– במקורו מטאמיל נאדו אך כיום אפשר למצוא אותו בכל חבל הארץ הדרומי של הודו.
במקורו הוא ריקודם של הדוואדסיות (משרתות האלים), בנות ש`התחתנו` עם אל המקדש והיו מחונכות באומניות השירה, הנגינה והריקוד.
כשהבריטים כבשו את הודו וראו שמעמד זה נוצל לרעה (מבחינה מינית) הם הוציאו את מעמד הדוואדסיות מחוץ לחוק.
עם עצמאות הודו והרצון להאדיר את מורשת המדינה, הריקוד חודש והוחייה וכיום הוא אחד מהסגנונות הפופולרים בריקוד ההודי הקלאסי.
http://lakshmi.voila.net/#photo
2. קאטקלי Kathakali- מקורו במדינת קרלה שבדרום הודו. הוא הריקוד הדרמטי ביותר מבין הריקודים הקלאסיים של הודו. הריקוד מספר את סיפורי האפוס ההודים של האל רמה וקרישנה בעזרת טכניקת ריקוד מאוד קשה, שירה, תיפוף ותילבושות ומייק אפ יחודיים לסגנון זה.
אורך הופעת קאטקלי הוא מינימום שעתיים ואורך עד לשמונה שעות.
http://www.travel-pictures-gallery.com/imagepagefest0012.html
3. מוהיניאטם Mohiniyattam- ריקוד הנירקד ע`י נשים בלבד. הפרוש המילולי שלו: "ריקוד הנשים המקסימות" ובמקורו בקרלה שבדרום הודו.
מבחינה טכנית הוא מורכב מטכניקת הבהרטנטיים והקאטקלי עם תוספת של רכות ועיגוליות של תנועות. גיבורי ריקודי המוהיניאטם הם בדרך כלל וישנו וקרישנה.
התלבושת של רקדניות המוהיניאטם תמיד יהיה בצבע לבן.
http://www.pallavikrishnan.com/gallery.htm
4. קודצ`יפורי Kuchipudi – מקורו מכפר קטן באנדרה פרדש ובימים אלו הוא פופולארי בכל דרום הודו. ברהמנים (כוהני דת) היו רוקדים ריקוד- דרמה זה, אך כיום גברים ונשים רוקדים אותו.
יש בו הרבה מין המשותף לבהרטנטיים אך מלבד טכניקה שונה וריקודים שונים, יחודו הוא ריקוד על צלחת עשויה מפליז, בידיים הרקדן/ית מחזיקים דייה (נר שמן) ועל ראש/ה כד מים קטן.
http://www.rajaradhareddy.com/photograllery/photogallery_rajaradhareddy_01.html
במזרח הודו ישנם שלושה סוגי ריקוד קלאסיים:
5. אודיסי Odissi – הפופולרי מבין ריקודי מזרח הודו. מקורו במדינת אוריסה והוא נחשב לעתיק מבין כל הריקודים ההודים ממצאים ארכיאולוגים.
השוני הבולט שלו מכל הריקודים האחרים זה כיפוף/שבירת הגוף בשלושה מקומות (טריבנגי), כאשר הראש, החזה והעגן זזים באופן ניפרד אחד מהשני.
גם ריקוד זה נאסר ע`י הבריטים (מאותה סיבה) וזכה להחייאה עם עצמאותה של הודו.
http://odissi.blogspot.com/2009/07/shibani-patnaik.html
6. מניפורי Manipuri- מקורו במדינת מניפור שבצפון מזרח הודו, על גבול בורמה. ריקוד זה לגמרי יחודי בסגנונו והתמה הראשית שלו זה הראסלילה של ראדה וקרישנה.
סגנון הריקוד הוא מאוד מעגלי וזהו הסגנון היחיד שהרקדן/ית לא עונדים על קרסולייהם פעמונים והם לעולם לא רוקעים עם כף הרגל בחוזק.
http://www.nartanalay.com/gallery.html
7. סאטרייה Sattriya - סאטרייה בא משמם של המינזרים שבמדינת אסאם שבמזרח הודו. הוא אחד הריקודים היחידים שלא נכחד בתקופת שילטון הבריטים (נישמר במנזרים) ורק בשנת 2000 הוכר כאחד מהריקודים הקלאסיים של הודו.
הריקוד נרקד ע`י הנזירים כחלק מהטקסים היומיומיים שלהם וכמו ריקודים קלאסיים אחרים של הודו, כריקוד שמספר סיפורים מתולוגיים הודיים. את ריקוד הסיפורים המיתולוגיים נשים וגברים רוקדים על במות תאטראות.
http://www.assamspider.com/gallery/1330-A-Pograph-Satriya-Dance.aspx
הריקוד הקלאסי של צפון הודו:
8. קאטק Kathak - הקאטקה היו משפחות ברהמין, דבקים של האל קרישנה, שהיו ידועות כמספרי סיפורים. הרקדן/שחקן היה מדקלם, שר, מתופף ורוקד מאפיזודות מן האפוסים הדתיים. קאטק עמד בפני שינוי כאשר שושלות מוסלמיות ממרכז אסיה פלשו לצפון הודו במאה ה14, וחלק מרכזי מהרפרטואר היה שימת דגש על יופי מופשט של תנועה ומגוון שלם חדש של מקצבים. קצב נהיה למרכיב חיוני ופעמוני הקרסול ותופי הטבלה קיבלו ביטוי חזק יותר.
תלבושת הקאטק הינה חצאית/שמלה עם קלוש שמחזקת את ריבוי הפירואטים שבסגנון זה.
http://www.indiandance.co.il/kathak.html
במאמר הבא נסתכל על האלמנטים השונים של הריקוד ההודי הקלאסי.
המאמר פורסם גם כאן »